תולעת הפארק בכלבים היא רוצחת שקטה ואכזרית. טיול תמים בגינה או בפארק ואכילה של חיפושית הזבל, הנושאת בקרבה את ביצי התולעת עלולה להסתיים בהדבקות במחלה, לקריסה והתפוצצות של אבי העורקים ובסופו של דבר למוות אכזרי בתוך מספר שבועות. כמו כן, כלבים ששורדים את הזיהום עלולים לפתח גידולים ממאירים בעתיד ומכאן שהחשיבות של
תולעת הפארק הגיעה לארץ מאפריקה והצליחה לבסס את עצמה בארץ בהצלחה. התולעת משתמשת בחיפושית הזבל כפונדקאי ביניים.
כלבים שאוכלים בצורה לא מבוקרת מחוץ לבית בולעים יחד עם שיירי המזון את החיפושית. כשהיא מגיעה לקיבתם היא מתפרקת והתולעת יוצאת למסע הרס בגוף שנמשך מספר שבועות. התולעת מתנחלת באיזור הושט בסמוך לאבי העורקים ויוצרת לחץ על דופן כלי הדם (אנוריזמה). כתוצאה מכך אבי העורקים עלול להתפוצץ והתוצאה היא דימום פנימי לחלל החזה.
בעל כלב שרגיש לשינויים בהתנהגותו ומצב רוחו של הכלב יכול להבחין בשינוי בשלבי התפשטות המחלה הראשוניים על פי סימנים כמו צליעה, בעיות בליעה ואחרים, אך לרוב זה מאוחר מדי. ישנו טיפול מונע למחלה שיש לתת אותו באופן רצוף ותקופתי, אך הרבה בעלי כלבים לא מבצעים את הטיפול וחושפים את בעל החיים לסכנה. ניתן גם לאבחן את המחלה ולהציל את הכלב מהמוות הוודאי שממתין ללא הטיפול המונע, אך בכך קיים כמובן סיכון מסויים.
במעבדת בקטוכם בנס ציונה מתבצעות בדיקות מעבדה לגילוי תולעת הפארק באמצעות משלוח של דגימה מצואת הכלב. באמצעות אימות ההדבקות במחלה ניתן לספק לכלב את הטיפול הוטרינרי הדרוש ולעצור את ההתדרדרות. עם זאת, נזקים לכלי דם ואיברים אחרים שאירעו עד למועד הטיפול כבר אי אפשר לתקן. את איסוף הצואה רצוי לערוך במשך שלושה ימים רצופים כדי להשיג רמת וודאות גבוהה.
דר' עמנואל לוב
מומחה לפתולוגיה וטרינרית
מעבדות בקטוכם